כירופרקטיקה מבוססת על הרצון להשיב את היכולת הטבעית של הגוף לרפא את עצמו. כירופרקט מספר למה בחר ללמוד כירופרקטיקה, על גישתו לריפוי ועל היחסים הנרקמים בין המטפל למטופל.
מחשבות על רפואה וריפוי תפסו מקום בחיי עוד מאז היותי ילד. כשנודע לי שכירופרקטיקה היא תחום טיפול בעל הכרה בינלאומית ממדרגה ראשונה החלטתי שזה התחום אותו אני רוצה ללמוד. עשיתי תכנית לימודים בת שבע שנים באחד הקולג'ים המוכרים והידועים בצפון אמריקה ומיד יכלתי להתחיל ולעזור לאנשים להבריא ללא תרופות, ניתוחים זריקות ובדיקות פולשניות, אלא באמצעות מגע, שיחה, תשאול, תזונה נכונה, פעילות גופנית, מודעות והקשבה לאדם באשר הוא. ידעתי בליבי שזה המקצוע הנכון בשבילי.
שבע שנים, נאמר לי, לא נלמד איך לטפל. את זה אפשר ללמוד בשלושה חודשים. שבע שנים נשקיע בלמידה מה לא לעשות ומה לא להזיז כדי לא להזיק למטופל. התחלתי לעשות זאת בבית הספר וכל יום, מאז ועד היום, הכירופרקט שבי משתפר ביכולתו לאבחן את מה שמפריע לגוף מלסלק את חוליו.
על הפרקטיקה הכירופרקטית
לשיטתי, כאבים ומחלות נגרמים כתוצאה מחוסר איזון וחסימות בערוצי העצבים המובילים בין המוח לעמוד השדרה. כאשר נוצרות סטיות בחוליות עמוד השדרה נוצר מצב של חסימה המשפיע על האזור עליו אחראי העצב החסום, והתוצאה היא כאב ומחלות. הכירופרקטיקה מסייעת לאתר את החוליות שסטו ממקומן ומחזירה אותן בעדינות לממצבו המקורי, והטיפולים המשלימים שאני דוגל בהם מחזקים את השרירים והאיברים הפנימיים עד להגעה למצב מאוזן ובריא. ברגע שהמטופל מציג את עצמו ואת הבעיה שלו לכירופרקטור מתחיל למעשה הטיפול. הכירופרקטור בוחן את המטופל – את היציבה שלו, את נטיות גופו, שפת הגוף שלו , ההליכה, העמידה, הישיבה הנוקשות והפתיחות. תוך כדי תשאול ותאום ציפיות הכירופרקטור והמטופל לומדים להכיר אחד את השני. בשיחה מדווח המטפל למטופל האם הוא מזהה ומכיר את סוג החולי והאם מצבו מסוכן ומצריך התערבות תרופתית או כירורגית.
כיום, מכיוון שתודעת הציבור לתחום הכירופרקטיקה היא עדיין בחיתוליה, רוב המטופלים מגיעים אחרי ביקורים אצל סוללה של רופאים ומומחים, לאחר לקיחת תרופות וקבלת זריקות וניתוחים. בדרך כלל, אלה אנשים שהרימו ידיים ולכן מגיעים עם מצבים קיצוניים. בשלב זה הכירופרקט מסביר את ההבדל בין לטפל בסימפטומים ובין טיפול בבריאות, טיפול בסיבה לסימפטומים שמפריעה לזרימה של בריאות אופטימאלית בגוף. סימפטום הוא תגובה הגנתית בריאה של הגוף כדי לשמור ,לשמר ולהאריך ימים, והוא אינו דורש טיפול.
להבדיל מסימפטום, בבריאות ודרך חיים נחוץ ובלתי אפשרי שלא להקשיב לגוף, ובמידת הצורך לעשות את השינויים הנדרשים, גם אם זה לא נוח, על מנת להשיג חזרה את מה שאבד לנו. על הבדיקה הכירופרקטית אין צורך להרחיב כי יש אינספור ספרים על בדיקות אורטופדיות, נוירולוגיות, וכירופרקטיות שהכירופרקטור למד לבצע. בקצרה, ניתן לומר שהכירופרקטור, כשהוא מאבחן ובודק את המטופל בפעם הראשונה, לומד את שלד המטופל על כל מפרק וכל חוליה שבו, לומד את התבטאות הנטיות ודרך החיים והשפעתם על הגוף, מסתכל ומזהה את אי הסדר וחוסר איזון שמוביל לתגובה הסימפטומטית ואז מודיע למטופל אם יוכל לעזור במקרה שלו.
גישות בכירופרקטיקה
בשלב זה נבדלים הכירופרקטורים בגישתם להמלצת הטיפול. יש את אלה שיטפלו בסיבה לסימפטומים, בהעצמת הבריאות של המטופל, ילמדו אותו לקחת חלק ואחריות בתהליך הריפוי וימליצו על טיפולים מתוך המודעות הזו. יש אחרים שכל תשומת הלב שלהם תנתן לניסיון להיפטר מהסימפטום כדי להקל על הכאבים של המטופל. אני שייך לקבוצה הראשונה. אם הכירופרקט מאמין בבריאות מן הסתם ימליץ למטופל לטפל בבריאותו כל החיים. אם הכירופרקט השכיל ולמד גם את היתרונות של מקצועו, לבטח גם ידע את מה שאינו יודע לעשות וידאג להשלים את תמונת מצבו הבריאותי של המטופל ואף להמליץ על מומחים נוספים שיהיו מעורבים בתהליך הטיפול כמו תזונאים, מעסים, אוסטאופטים, מרפאים סיניים, רפלקסולוגים, מדריכי פעילות גופנית וכן הלאה.
אחרי סידרה של כמה טיפולים נעשית בדיקה משווה להערכת מצב ושביעות רצונו של המטפל. חשוב לציין כי במקרים בהם נגרם נזק שמסכן את בריאותו וחייו של המטופל קיומם של צילומי רנטגן, CT ו- MRI הכרחי, וחשוב כי כל דו"ח יהיה מול המטפל, אם כי 95% מהמטופלים במרפאתו של הכירופרקטור אינם במצב של סכנת חיים. מניסיוני בעבודה עם מטופלים התרחשו מצבים בהם גם אורטופדיה וגם כירופרקטיקה לא יכלו לעזור על פי הצילום בלבד, אך רצונו ושאיפתו של המטופל היו להבריא באופן טבעי ולא פולשני ולפתע רצון המטופל גבר על העדות הפוטוגנית.
כירופרקטיקה שנעשית במסירות
בזמן הטיפול ובכל טיפול הכירופרקטור מעריך את מצב המטופל ואת תגובתו לטיפולים שבוצעו עד כה, נוגע, מזיז ומשחרר חוליות בכדי להמשיך ללמוד את המטופל, את גופו, הרגליו הטובים והרעים ותפקודו היומי יומי, להבדיל מבדיקת תגובתו של המטופל לתרופה או לזריקה. יחס זה אינו משתנה אם המטופל הוא תינוק, אישה בהריון או אדם מבוגר מאוד. כל טיפול נעשה וצריך להיעשות מתוך התחושה שהכירופרקטור מטפל בילד שלו, בבן זוגו או בהורה שלו – עד כדי כך להפגין רגישות והקשבה. אני נוהג לשבח את המטופל על בחירתו בכירופרקטיקה, על לקיחת האחריות על תהליך ההבראה, על סובלנותו ועל שאיפשר לכירופרקטיקה לעזור לו. זוהי הסיבה שאני אוהב את הכירופרקט שבי - הוא אישי, אנושי, מסור, מלא מוטיבציה, הוא בחר בחיים ככוח ריפוי טבעי והוא מחפש להשתפר ולעזור לי להבריא בכל רגע יותר ויותר.
הכותב, דר' רפי פרטר- כירופרקטור מוסמך - הינו המנהל קליני של מרכז בריאות רפאל המספקת טיפולי כירופרקטיקה וטיפולי רפואה משלימה נוספים כמו דיקור, רפלקסולוגיה, טווינה, עיסוי רקמות עמוק ועוד.
פרסום – סטודיו מאור קידום אתרים
